רש"י על כתובות פ״ט ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות פ״ט ב:י״ב
12 וְאֶלָּא, מִדְּתָנֵי רַב חִיָּיא בַּר אָבִין: אִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה, לֹא אוֹנֵן וְלֹא מִיטַּמֵּא לָהּ. וְכֵן הִיא, לֹא אוֹנֶנֶת וְלֹא מִיטַּמְּאָה לוֹ. מֵתָה — אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ, מֵת הוּא — גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ.
פירוש רש"י על כתובות פ״ט ב:י״ב
12 לא אונן - ליאסר בקדשים:
13 ולא מיטמא לה - אם כהן הוא דשארו כתיב:
14 ולא מטמאה לו - אינה חייבת להתעסק בו וליטמא בו בין כהנת בין ישראלית אע"פ שמצוה ליטמא למתים האמורים בפרשה כדכתיב ויקרא כא לה יטמא זו אינה חייבת ולאו משום כהנת נקט לה שלא הוזהרו כהנות מליטמא למתים:
15 אינו יורשה - דגבי ירושת הבעל שארו כתיב לשארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה מכאן שהבעל יורש את אשתו: